רי"ף בבא קמא ח׳ ב

1 מעל גבי חברתה חייבת מאי טעמא על גבי חברתה בחצר הניזק דמי והוא דקפצה אבל עמדה לא דהיינו אורחה דאיתמר אמר רבי הושעיא בהמה ברשות הרבים הלכה ואכלה פטורה עמדה ואכלה חייבת ואמרינן מאי שנא הלכה דאורחה הוא עמדה נמי אורחה הוא ואמר רבא בקופצת:

2 במה דברים אמורים ברשות הניזק אבל ברה"ר פטורה אהייא אמר רב אכולהו ושמואל אמר לא שנו אלא פירות או ירקות אבל כסות וכלים חייבת וכן אמר רבי יוחנן לא שנו אלא פירות או ירקות אבל כסות וכלים חייבת בחצי נזק דלאו משונה הוא דעביד אינש דמנח גלימיה ברשות הרבים ומתפח:

3 ואם נהנית משלמת מה שנהנית. וכמה רבה אמר דמי עמיר בזול ורבא אמר דמי שעורין בזול איכא מאן דפסק כרבה משום דהוא רביה דרבא ואיכא מאן דפסק כרבא דהוא בתרא:

4 דף כא. אמר רב סחורה אמר רב